הדתה שמדתה?

.

נַטְלָה מתנפחת (עם איור העיר חברון) או נטלה עשויה זוג קופסאות שימורים וברזי פלסטיק (חם וקר)? קופת צדקה סטנדרטית המותאמת להתקנה על גבי עמודי רחוב קיימים או קופת צדקה יחידנית המתהדרת בשעון מדידה (מד נדיבות/מד גאולה) כאמירה על מהותו של חפץ? שתי תערוכות המוצגות בימים אלה מציעות שתי נקודות מבט דרך חפצים על הדינאמיקה בין דת, חילוניות ותרבות מקומית בישראל 2018. האחת -״נַעֲשֶׂה: חפצים בין קודש לחול״- מונעת מסוגיות של פרקטיקה בחיי היומיום של מקיימי מצוות בסביבה מעורבת; השניה – "גראז' יודאיייקה" – מציגה אינטרפרטציה אישית של יוצרת חילונית (עירית אביר) סביב חפצי פולחן המשמשים בטקסי דת יהודיים. בשתי התערוכות עולה מפגש בין עולם חילוני לדתי ולהיפך, ומשתקפת תרבות מקומית באופן מסקרן ומעורר למחשבה.

Untitled-44

התערוכה "נעשה", המוצגת בבית האמנים בתל אביב, צמחה כחלק ממקבץ תערוכות – "לחן עממי" – שנועדו לבחון את הסוגיה עיצוב ישראלי או עיצוב בישראל? המקבץ מהווה הזדמנות לבחון חפצים המאפיינים תרבות ומקום בנקודת הזמן בה אנחנו פועלים דרך מבטם של אוצרים שונים, כאשר בכל תערוכה עולות סוגיות של זהות מקומית דרך דיסציפלינה אחרת בשדה העיצוב.

אוצרי התערוכה "נעשה" – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן (סטודיו רדיש) –  מצהירים על עצמם ככאלה שמסתכלים על העולם דרך חפצים ובוחנים אנשים ותרבות דרך אובייקטים. הסוגיה "עיצוב ישראלי"? הובילה את השניים לתהות מהי "ישראליות", וכשלמול השם מדינת ישראל עלתה ההגדרה "מדינת היהודים" הם החליטו לפנות אל טריטוריה פחות מוכרת עבורם ובחרו לצאת לתהליך מחקרי הבוחן "ישראליות" דרך חפצי תרבות יהודית.

Untitled-33

במהלך חודשים ארוכים השניים ביקרו ולמדו אודות סביבות וחפצים המשמשים חברה דתית שומרת מצוות, הרחיבו את הידע שלהם סביב עינייני הלכה ואספו פריטים המשקפים חיי יומיום בתרבות מקומית עכשווית.  לתצוגה בתערוכה הם בחרו מתוך מנעד רחב של אובייקטים פריטים המציפים שינויים של זמן ותפיסה בדפוסי ההתנהלות בחברה הדתית.

לחן עממי2

מנשא צבאי לספר תורה

העיצוב של רב החפצים המוצגים בתערוכה הוא עיצוב ורנקולארי – עיצוב ללא מעצבים. המוצרים, שנולדו מתוך צורך ממשי של אוכלוסיות שונות, הם פרי יוזמות ותהליכי פיתוח של אנשים וחברות מתוך המגזר הדתי, ולמרות שחלקם נראה כמו תרגילים חשיבתיים של מעצבים תעשייתיים הם אינם מזוהים עם יוצרים ספציפיים. בין המוצגים ניתן למצוא: נטלה לכיס – אובייקט מתנפח שנראה כמו תרגיל סטודנטאלי עתיר הומור – המאפשרת ניוד בקלות של הכלי המשמש למהלך טקסי יומיומי של נטילת ידיים ומקלה על קיום המצווה בחברה המתניידת בסביבה חילונית בארץ ובעולם; חולצת ציצית – חולצה מנדפת בגזרה שמותאמת לקשירת ארבעה פתילים שזורים בארבע פינות הבגד, מציעה גירסה המקלה על קיום המצווה בגין התאמתה למגוון פעילויות ולתנאי מזג האויר הישראלי;

natla-ph.-ahikam-ben-yossef

נטלה לכיס ; צילום: אחיקם בן-יוסף

כיפה סרוגה בצבעי הקשת הלהטבית, מציפה גם היא גמישות בהתאמת חפצי לבוש לרוח התקופה. בעוד סוגי כיפות שונות מהוות כלי מבחין בין חצרות שונות, הכיפה הצבעונית עוסקת בסוגיות של זהות מינית וחבישתה מנכיחה תפיסה יהודית עכשוויות וליברלית.

P1170889

בחיבור בין מסורת לתרבות עכשווית מעניין להתבונן על השפעת התפתחויות טכנולוגיות על דפוסי קיום מצוות. עכבר שבת בעל היתר הלכתי של "גרמא" (הפעלה בעקיפין) הוא דוגמא לפיתוח המאפשר שימוש בכלים טכנולוגיים בעת הצורך גם בשבת. אופן השימוש בו תוכנן במכוון כמסורבל ופחות נוח, כתזכורת לכך שהוא נועד למקרה חירום.

Untitled-11

חיבור מסוג אחר בין טכנולוגיה ויהדות ניתן לראות באתר וירטואלי של הכותל המערבי – האתר מאפשר (בין השאר) לצפות בכותל בזמן אמיתי דרך מצלמות כמו גם לשלוח פתקי בקשה לאלוהים דרך הרשת. אתר זה אינו פעיל במהלך שבת וחג.

כותל

הזהות הישראלית מחוברת בעבותות לצבא ולשירות בצה"ל והסממנים הצבאיים מחלחלים גם אל חפצי דת. שני אובייקטים מרתקים המוצגים בתערוכה מעוררים למחשבה על החיבור הזה: האחד, כתובה צה"לית – פריט המשמש טקס דתי אזרחי במהותו מתהדר בסמלי צבא וחתום על ידי הרבנות הצבאית . השני, אובייקט מרתק ומפתיע: מנשא צבאי לספר תורה – ארון קודש נייד שפותח כאמצעי אמל"ח בתקופת "צוק איתן" ומשמש יחידות דתיות הנמצאות בשטח.

P1170892

אוצרי התערוכה מספרים שהעבודה לקראת התערוכה שהחלה בציקצוק קל וקורטוב של ציניות כלפי הלא מוכר הפכה במהלך המחקר לסקרנות כנה לחפצים ולתרבות המתקיימת כאן. לדבריהם, בתערוכה הם מנסים להנגיש  את האובייקטים וחלק מהידע אותו הם אספו באופן המקרב ומגשר בין קלישאות למציאות.

/

3גראז' יודאייקה - עירית אביר תצלום - מירב רהט

למול התערוכה בה מוצגים חפצי תרבות מקומית המשמשים קהל דתי מעניין לבחון את התערוכה "גראז' יודאיייקה" של האדריכלית עירית אביר, המוצגת בימים אלה בגלריה ויטרינה של מכון טכנולגי חולון (אוצרת: מירב רהט, ביאורים: הרבה לילה וסיד). בתערוכה, שצמחה במקביל לעבודה על ספר[1],  מציגה אביר אינטרפרטציה אישית, חילונית ובת קיימא, לתשמישי קדושה וחפצי יודאיקה המשמשים את האדם הפרטי באופן מחזורי ובמעגלי זמן: שימוש יומי, שימוש שבועי, שימוש עונתי-שנתי, וחוזר חלילה.

Untitled-9

נטלה חם-קר ; צילום: אורית ארנון

אביר – שלא מגיעה מרקע דתי – מתבוננת ומחפשת משמעות לזהות יהודית-חילונית, מתעניינת בפן התוכני-תרבותי הניצב מאחורי חפצי פולחן ומנצלת את תהליך היצירה כדי לבחון וללמוד את מהותם של תשמישי קדושה שונים במסורת היהודית. את מסעה האישי היא החלה כאשר ערב חנוכה אחד היא גילתה שאין לה חנוכיה. הצורך במענה ברגע נתון הוביל אותה למהלך של אילתור וליצירת אובייקט מחומרים זמינים שסבבו אותה. הפריט הראשון שנולד מאילוץ הוביל אותה למחקר סביב חפצי פולחן נוספים המשמשים את האדם היהודי וליצירת סדרת אובייקטים טקסיים מחומרי יום-יום פשוטים, כאשר דרך חיבורים רעיוניים היא קושרת משמעויות חדשות לאלמנטים מזוהים.

Untitled-6

תפילין מידות טובות ; צילום: אורית ארנון

זוג קופסאות שימורים וברזי פלסטיק פשוטים (חם וקר) הופכים נטלה;  פלס לבחינת איזון (המידות הטובות) מוטמע לתוך סט תפילין;  שעון מדידה ("מד נדיבות") משולב בקופת צדקה כסוג של מד גאולה;  נר נשמה עשוי כוסות רוח (למת) מיועד לנשמת החי; דיסקית שם של חייל (נביא אליהו) נענדת סביב גביע המשלב בין הטקס הדתי לתרבות הצבאית.

Untitled-7

כוסות רוח למת ונרות לנשמת החי ; צילום: אורית ארנון

אביר זימנה לעצמה מסע אישי בין עולם חילוני לדתי ובין פשטות חומרית למסורת רוחנית.  בעבודותיה היא הופכת הומור משעשע לכלי ביטוי, אך לצד יצירתה שלה היא בחרה לצרף שותפים לדרך המעניקים לפרוייקט נקודות מבט נוספות. הרַבָּה לִילָה וסיד שימשה עבור אביר "סמכות תורנית" וכתבה טקסטים המסבירים ומבארים את המקורות המסורתיים של כל אובייקט. כותבים אורחים מכל הקשת התרבותית שלחו לבקשתה של אביר טקסטים הנוגעים בהקשרים שונים של זהות יהודית. כל אלה קובצו יחדיו בספר מרשים – "גראז' יודאייקה" –  שהושק בפתיחת התערוכה ומוצג גם הוא במסגרתה (עיצוב: אורי קרמן, צילום: אורית ארנון).

Untitled-10

כוס אליהו ; צילום: אורית ארנון

/

במפגש בין החילוני לדתי ולהיפך מעניין להתבונן (גם) על אופן ההצבה של שתי התערוכות. ב"נעשה" ניצבים האובייקטים על גבי סטנדים עם משטח עליון אלכסוני המהדהד מראה של  מעמדי בית כנסת ומכניס את האסתטיקה המזוהה עם מעוזי הדת אל הגלריה החילונית.

Untitled-4״נַעֲשֶׂה: חפצים בין קודש לחול״

/

5גראז' יודאייקה - עירית אביר תצלום - מירב רהט

ב"גראז' יודאייקה" האיסוף האקלקטי של "מה שיש" הנוכח בעיצוב האובייקטים מלווה גם את התצוגה המבוססת על הצבת מקבץ אקראי של פודיומים ואמצעי תצוגה שהיו זמינים ביום ההקמה. על גבי מקבץ זה הוצבו בקפידה החפצים שעיצבה אביר על פי סדר מחזורי של שימוש יומי, שבועי ושנתי, כשלמולם, על הקיר, מוצגים הטקסטים הפרשניים של הרבה לילה וסיד המעניקים את העומק התכני לכל אחד מהם ומהווים חלק חשוב בתערוכה (עיצוב גרפי: אורי קרמן). פסים בצבעוניות שונה (מאיזולירבנד סטנדרטי) הנמתחים בין האובייקטים לקיר מבדלים בין הפריטים שבשימוש יומי (אדום), שבועי (צהוב) ועונתי-שנתי (שחור), ומנכיחים מקצב המייצג את מחזוריות הזמן בחלל.

8גראז' יודאייקה - עירית אביר תצלום - מירב רהט

/

התערוכות ״נַעֲשֶׂה״ ו"גראז' יודאיייקה" מאפשרות, כל אחת בדרכה, התבוננות מעניינת על דינאמיקה בין דת, מסורת, חילוניות ותרבות מקומית עכשווית בישראל. אילו ערכים בוחרות קבוצות שונות לקדש? אילו חוויות רוחניות ופונקציונאליות מציעים חפצים שונים לקהל  של מקיימי טכסים ומצוות – דתיים או חילונים? הווי מקומי רב-רבדים? ישראליות?

שתי התערוכות מוצגות עד סוף החודש והמלצתי הלגמרי לא אובייקטיבית היא: אל תפספסו את שתיהן.

״נַעֲשֶׂה: חפצים בין קודש לחול״ ; אוצרים: נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן  , אוצר ראשי: יובל סער ; בית האמנים תל אביב ; שעות פתיחה שני–חמישי: 10:00–13:00, 17:00–19:00
שישי: 10:00–13:00, שבת 11:00–14:00 ;

נעילת התערוכה:  26.5.2018

/

"גראז' יודאיייקה" – עירית אביר; אוצרת: מירב רהט, ביאורים: הרבה לילה וסיד, מכון טכנולוגי חולון (בניין 6)

שעות פתיחה: ראשון–חמישי: 10:00–17:00 , ימי שישי או שעות ביקור אחרות בתיאום מראש עם עירית אביר;

נעילת התערוכה: 29.5.2018


[1] בספר "גראז' יודאייקה" מוצגים תשמישי קדושה וחפצים שיצרה עירית אביר לצד ביאורים על מהות כל חפץ שכתבה הרַבָּה לִילָה וסיד כמו גם טקסטים של מגוון כותבים אורחים מכל הקשת התרבותית, הנוגעים בהקשרים שונים של זהות יהודית. (עיצוב הספראורי קרמן, צילומיםאורית ארנון) 

רשימת המשתתפים בספר ע"פ סדר הופעתם 
פרופ' דוד אסף, דני קרמן, מירב רהט, ד"ר עומר מינקה, חיים באר, אלי אליהו, ליזי דורון, יונדב קפלון, מוקי צור, פרופ' אדמיאל קוסמן, יאיר גרבוז, דינה מסתאי, גרשום פון-שוורצה, ד"ר תומר פרסיקו, אהובה מועלם, יאנה פבזנר בשן, אברום בורג, פרופ' דנה אריאלי, אורי קרמן, ד"ר הדס שדר, עודד עזר, אבנר כץ, אדירה לביא סמל, רמי לבני, מסקי שיברו, פרופ' אביגדור שנאן, יניב איצקוביץ 

אתר הפרוייקט:http://garagejudaica.com/

Untitled-11-1מבער אצבע לתורה ; צילום: אורית ארנון

 .מ

.

________________________________________________________________________

ואם חפצה נפשכם בתערוכות נוספות המוצגות בימים אלה ועוסקות בהיבטים שונים סביב תרבות יהודית: 

במוזיאון ישראל מוצגת בימים אלה התערוכה " ערכת הדרך : עיצוב עכשווי של חפצי טקס יהודיים", אוצרת: שרון וייזר-פרגוסון

בבית התפוצות (מוזיאון העם היהודי) מוצג מקבץ תערוכות ביניהן: "הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד – בית הכנסת אז והיום", אוצר: אמיתי אחימן ; "גיבורים – פורצי הדרך של העם היהודי", אוצרים: דביר צור, אסף גלאי ; "ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם", אוצרי התערוכה – אסף גלאי ומיכל הומינר ; אוצרת ראשית – ד"ר אורית שחם גובר

.

.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s