עיצוב ישראלי" בין קודש לחול ובין אמונה לאמנות"

הטקסט נכתב עבור התערוכה "גראז' יודאייקה" המוצגת בגלריה ויטרינה, מכון טכנולוגי חולון, עד 29.5.2018.

30441420_728608834193767_8975263706224414181_n

.

בשנת 2007 הוציא היסטוריון העיצוב מל ביירס ספר – "אימפרוביזציה" – על עבודותיהם של מעצבים בישראל, והכריז על פעולת האלתור כמאפיין דומיננטי של שפה חזותית בשדה העיצוב בישראל. ביירס, שהגיע כמתבונן מבחוץ, הטביע את המושג באופן רשמי והפך אותו חלק מהשיח על זהות מקומית באובייקטים שיוצרים מעצבים ישראלים. הדיון במאפייני מקום, בעיקר בעידן של גלובליזציה, הוא דיון מורכב. למרות זאת, בבחינה של יצירה בקטגוריה של עיצוב-אמנות בשדה העיצוב בישראל חוזרים ועולים לאורך השנים שוב ושוב המושגים "דלות החומר", "אלתור" ו"הומור", המלווים את השפה החזותית של רבים מהאובייקטים שמציגים מעצבים ישראלים בתערוכות. בפתח הדבר שכתב אביעד קליינברג לספרו של ביירס הוא מייחס לעיצוב הישראלי מה שהצרפתים קוראים לו בריקולאז': "[…] אמנות המחזור היצירתי, הכשרון לייצר דברים משאריות ומעודפים", ולגרסתו הבריקולאז' "מבטא יכולת למחשבה שאינה מקובעת בתבניות סטנדרטיות ונכונות להתאים את עצמן ל'מה שיש'"[1].

"גראז' יודאיקה" – סדרת תשמישי קדושה וחפצי יודאיקה שיצרה האדריכלית עירית אביר, העשויים משילוב בין חומרי גלם תעשייתיים לרדי מייד ופאונד אובג'קטס שמוחזרו ושינו את ייעודם – החלה מאילוץ שהוביל לאלתור כאשר ערב חג החנוכה היא גילתה שאין לה חנוכייה. הצורך הנקודתי הוביל לחיבור של אלמנטים זמינים לכדי אובייקט, והאירוע האקראי הוביל למסע מחקרי-יצירתי מושכל. אביר – שלא מגיעה מרקע דתי – מתבוננת ומחפשת משמעות לזהות יהודית-חילונית ומנצלת את תהליך היצירה כדי לבחון וללמוד את מהותם של תשמישי קדושה שונים במסורת היהודית. ברצינות רבה היא פונה להומור משעשע כאמצעי לעיסוק בפן התוכני-תרבותי הניצב מאחורי חפצי פולחן. השפה החזותית של האובייקטים שהיא יוצרת נשענת על חומרי יום-יום פשוטים בשילוב חיבורים רעיוניים שדרכם היא קושרת משמעויות חדשות לאלמנטים מזוהים: זוג קופסאות שימורים וברזי פלסטיק פשוטים (חם וקר) הופכים נטלה; פלס לבחינת איזון (המידות הטובות) מוטמע לתוך סט תפילין; שעון מדידה ("מד נדיבות") משולב בקופת צדקה כסוג של מד גאולה; נר נשמה עשוי כוסות רוח (למת) מיועד לנשמת החי; דיסקית שם של חייל (נביא אליהו) נענדת סביב גביע המשלב בין הטקס הדתי לתרבות הצבאית, ועוד.

העיסוק ביודאיקה אינו קטגוריה "ישראלית" דווקא, והחפצים המשמשים בטקסי פולחן דתי מנכיחים תרבות יהודית שאינה בהכרח תרבות ישראלית, אך האובייקטים של אביר הם מאוד "ישראליים" ומנכיחים את התרבות המקומית שבה היא פועלת. לצד הסטה באופן השימוש של חפצים וחומרים יומיומיים, שילוב אטריביוטים, סימני היכר מזוהים ונגיעה הומוריסטית המתלווה לרבות מהיצירות, אפשר לראות בבחירה של אביר בחומרים פשוטים ובגימורים גסים גם חיבור למסורת האסתטית של "דלות החומר" – מושג שטבעה שרה ברייטברג סמל בתערוכה "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", שבה הוצגה אסתטיקה של שימוש בחומרים פשוטים וגימורים גסים כשפה חזותית "ישראלית". תפיסה אסתטית זו – שבה בלטו שימוש בלבידים גלויים, נייר עיתון, קולאז'ים מחוספסים וכדומה – נדדה משדה האמנות לשדה העיצוב, שם התווספו לה מופעים חזותיים המשלבים חומרים פשוטים נוספים דוגמת מתכות, מיני פלסטיק וחומרים אחרים המרחיבים את המנעד החומרי-ויזואלי של אסתטיקה זו.

חפצי היודאיקה שבהם בחרה אביר להתמקד הם חלק מפולחן ברשות הפרט, כלומר בשימוש הביתי ולא בשימוש הציבורי. דרך האובייקטים היא בוחרת להוביל דיון בחפצי פולחן המשמשים את האדם הפרטי במסורת היהודית במעגלי זמן מחזוריים: פריטים בשימוש יומי, בשימוש שבועי, בשימוש עונתי-שנתי, וחוזר חלילה. תחת הכותרת "גראז' יודאיקה" היא מחברת פשוט לנשגב, חול לקודש ואמנות לאמונה, מזמינה להתבונן על חפצי פולחן מוכרים מנקודת מבט שונה, אך בו זמנית מלווה אותם בטקסטים שכתבה הרבָּה לילה וסיד כהסבר למקורות המסורתיים של כל אחד מהם.

דרך האובייקטים והטקסטים אביר יוצאת למסע בין עולם חילוני לדתי ובין פשטות חומרית למסורת רוחנית. למסעה היא מזמינה ומצרפת כותבים ויוצרים נוספים המגיבים לאובייקטים שהיא יצרה ולנושאים העולים מהם. דרך מכלול היצירה, שלה ושל שותפיה למסע, היא פותחת אפשרות להתבוננות על הווי מקומי רב-רבדים ומציפה סוגיות הנוגעות בדת, במסורת, במהות ובזהות יהודית-חילונית בישראל 2018.

 


[1] אביעד קליינברג, "פתח דבר", בתוך: מל ביירס, אימפרוביזציה: עיצוב חדש בישראל, אוניברסיטת תל אביב, 2007, עמ' 7.

.

* קריאה נוספת אודות התערוכה והעבודות המוצגות בה כאן 

.

.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: